אני מרגיש שהילד שלי מתקשה וזה מתסכל, מלחיץ וגורם לי תחושת אשמה. איך אהיה הורה טוב יותר?

אני מרגיש שהילד שלי מתקשה וזה מתסכל, מלחיץ וגורם לי תחושת אשמה. איך אהיה הורה טוב יותר?

ראשית עלינו להבין שהקושי והתסכול שאתו הילד מתמודד וחווה,
הינו חלק בריא וחשוב בבניית האופי שלו ויכולת ההתמודדות שלו בעתיד.
התגובה שלנו כהורים חשובה ומשפיעה על הדרך בה יתמודד בעתיד עם קשיים ותסכולים.
קושי ותסכול  מאפשרים לנו ללמד את ילדנו עוד כשהוא תינוק ולהשפיע על התפתחותו.
ככל שהתינוק גדל, נוספים עוד ועוד התמודדויות שחלקם עם קשיים ותסכולים
שיכולים להיות מאתגרים עבור הילד ועבורנו.
בעבודתי לאורך השנים, פגשתי מאות רבות של הורים וילדים.
פעמים רבות ראיתי כיצד האם וגם האב ניגשים מיד לילדם שבוכה,
או משמיע קולות של אי שביעות רצון במטרה לעזור לו.
במקרים אלה אני מבקש מההורה להמתין מעט,
לספור עד עשר,
לאפשר לתינוק לנסות להתמודד לבד
ואכן במקרים רבים התינוק מצליח להתגבר על הקושי או
אי שביעות הרצון שלו ומיד עובר לעשיה אחרת.
לאחר שלמדו שבכי/תסכול הם חלק מהתקשורת וההתפתחות,
אני מציע לנסות דרכים נוספות להתמודדות מול הקושי והתסכול שבא אחריו,
מגע שמשדר תמיכה והרגעה, לדבר אתו, מעט לעזור לו עם ההתמודדות,
(לדוגמא, תינוק שמתקשה להגיע לצעצוע, אני אדחוף אותו מעט לכיוון הצעצוע,
במקום להביא אליו את הצעצוע).
כמובן שאם התינוק לא נרגע, לקחת אותו על הידיים ולברר למה הוא בוכה.
מומלץ לעזור לתינוק ולכוון אותו לתוצאה הרצויה במקום לעשות בשבילו.
התמודדות מול מצבים שונים תעזור לתינוק ולילד לפתח ביטחון ביכולתו,
התנסויות חדשות יהוו אתגר מהנה למי שרכש כלים וביטחון בעשייתו.
העבר השני תינוקות וילדים שיתעלמו מהצורך שלהם בעזרה או שיעשו רוב הזמן עבורם,
עלולים לגלות סימנים של אי רצון להתמודדות מול מצבים חדשים או מצבים שנראים קשים.
רמות התגובה משתנות מתינוק לתינוק ומילד לילד,
הן קשורות בחלקם לטמפרמנט אתו נולד התינוק,
בהתבגרו סוגי טמפרמנט שונים יכולים להתמתן או להשתנות מעט.
אם נשדר לילדנו שזה לא בסדר להרגיש תסכול או קושי ומיד נתמוך ונעזור,
אנו עלולים למנוע ולהפריע לילד להתמודד עם הקושי והתסכול.
הכוונת הילד למציאת פתרונות שונים,
יעזרו לפתח מיומנויות שונות ואת יכולת התמודדות.
עלינו להבין שאת התסכול והקושי בהתמודדות היום יומית של ילדינו
אנו לא יכולים למנוע, וחשוב שנאפשר לזה לקרות.
מה שכן אנו יכולים לעשות,
במקום לנסות ולהכיל את התסכול של ילדנו לנסות לתת לו פתרונות יצירתיים לתסכול זה.
ישנם הורים אשר מתקשים בהתמודדות עם תחושת התסכול של ילדם
ופותרים להם את סיבת הקושי, לדוגמא הורים שילדם מתקשה בהכנת שיעורי הבית,
פתרון אחד יכול להיות  שאילת שאלות מכוונות
המובילות את הילד לאחר חשיבה והתמודדות במציאת הפתרונות
בכך נשדר לו שהוא יכול למצוא את הדרך ולהתמודד עם הקושי או התסכול.
כאשר ההורה אינו יודע כיצד להתמודד בעצמו עם התסכול והקושי שילדו מפגין,
הוא מספק לו פתרון מידי מענה ובכך פתר לו ולילדו את הצורך בהתמודדות עד הפעם הבאה.
גישה נוספת היא להעביר אחריות לאחרים,
לדוגמא מורה פרטי, התוצאה תהיה תלויה בדרך הלימוד של אותו מורה פרטי.
במקרים נדירים אומרים לילד תתמודד לבד ובכך מורידים אחריות.
בשיחות שלי עם הורים עולה פעמים רבות הדילמה מה הדרך לעזור לילד, כמה ואיך להתערב.
אספר לכם סיפור,
הסיפור מספר על חכם שהיה צריך לנסוע
והשאיר לתלמיד שלו גולם של פרפר,
הוא נתן לו הנחיה ברורה שברגע שהפרפר ינסה לבקוע מתוך הגולם,
שלא ינסה לעזור לו בשום מקרה,
לאחר מספר ימים החל הפרפר לבקוע מהגולם,
התלמיד ראה שהפרפר מנסה במשך זמן ממושך לצאת
ונראה כאילו הוא לא מצליח, לאחר זמן מה הוא החליט,
מה כבר יכול להיות,
אתן לו עזרה קטנה והוא יצא ואכן כך היה,
הפרפר עף כלפי מעלה ולאחר מספר שניות נחת לרצפה ומת,
כשהחכם חזר, תלמידו סיפר לו בבושת פנים ותהה למה הפרפר מת,
החכם הסביר לו שהתהליך של הבקיעה מהגולם
מחזק ומכין את הפרפר לחיים החדשים שלו,
בזה שעזרת לו, לא אפשרת לו להתחזק מספיק ומנעת ממנו יכולת חשובה מאוד
שקובעת אם יחיה או ימות.
עם תינוקות אנו לא מגיעים לתוצאה כל כך דרמטית כשאנו מונעים מהם להתמודד,
אבל אנו מונעים מהם כלי אישיותי חשוב שבמקרים מסוימים
יכול לשנות את רמת ההתמודדות בחיים ומסלולם.
אנו לא צריכים להרגיש אשמה בזה שאנו מאתגרים ודורשים מהילד,
גם אם זה לא נוח או לא נעים לו.
אנחנו כן עלולים להרגיש בעתיד באשמה אם לא נעשה זאת וניתן לו "חיים קלים"
הילד יודה ויעריך אתכם יותר אם תתנו לו את הכלים שדרושים לו לחיים.

כתיבת תגובה