איך ההתארגנות לישיבה עלולה להשפיע על איכות הקשב והריכוז

איך ההתארגנות לישיבה עלולה להשפיע על איכות הקשב והריכוז

להורים יש תפקיד ראשוני חשוב בבחירת דרך התיישבותו של התינוק  וכן באיכות וביכולת הזקיפה בישיבתו,
זה קורה כבר בשלב האחיזה על הידיים..
אופן האחיזה על הידיים יכול לתרום ולעתים לעכב את התפתחות הדרך בה התינוק בוחר את אופן המעבר לישיבה ואיכותה.
באחיזה על הידיים התינוק יבצע תנועות של הזדקפות ופיתול שתורמים לחיזוק ויציבות הגב והאגן,
תנועות אלה יתקיימו אם ההחזקה של התינוק תהיה באזור האגן,
החזקה בפלג גוף עליון או החזקה כפופה מדי לא תאפשר לתינוק להזדקף.
אחד המצבים השכיחים, התינוק יושב על ההורה כשהוא נשען מעט לאחור,
זה עלול ליצור גירוי להתרוממות הגוף לפנים, בשימוש עם שרירי הבטן והצוואר.
פעולה זו מובילה בהמשך לרצון של התינוק להתיישבות חוזרת בדרכים שונות,
כשהוא שוכב בסלקל, טרמפולינה או בעגלה. בדרך כלל התינוק לא יפתח נטייה זו ללא התנסות קודמת.
כדי למנוע זאת, אחזו אותו בזוית שאין בה גירוי להתרוממות.
רמת ההתנסות של התינוק בשלבי התפתחותו משפיעה מאוד על אופן הישיבה ואיכותה.
הבחירה באופן / אופני הישיבה המועדף / ים  תהיה לבסוף בהתאם ליכולת הפיזית שנרכשה
וכן בתוצאות שהתינוק מגיע אליהן מסך הניסוי והטעיה שהוא עושה.
לדוגמא: תינוק עם טונוס שרירים גבוה יעשה תנועות יותר קוויות וחדות,
תהיה פחות הפרדה ויותר גלובליות בתנועה, תהיה נטייה לתנועה כוחנית ולא מדויקת.
לתינוק עם תנועתיות באגן, בגוו ובבית החזה, תהיה אפשרות לארגן את התנועה במעברים יותר צידיים
שדרכם הוא יוכל לבצע תנועות יותר רכות ומדויקות.
תינוקות עם נוקשות בבית החזה ,בגוו ובאחורי הרגליים שקשה להם לבצע כפיפה קדמית
עלולים להתקשות בישיבה כשרגליהם פסוקות לפנים ויעדיפו לשבת ישיבה על העקבים או בישיבת W.
תינוקות שלא נוח להם לשבת לפרקי זמן ממושכים ללא שינוים במנח גופם,
יהיו חסרי מנוחה ועסוקים בגופם יותר מאשר בסביבתם,
הם יהיו עסוקים בלחפש את המקום שנוח להם להיות בו והקשב לסביבתם עלול לרדת.
לדוגמא: ילד היושב על כיסא בגן ויש לו קושי להזדקף ולהישאר בתנוחה קבועה לאורך זמן,
מהר מאוד יתעייף ויחפש לעצמו את המנח שבו ירגיש נוח לשבת
ולאחר זמן מה שוב יזוז לחפש מקום נוח חדש , יאבד ריכוז והקשבה ולא יוכל לעמוד במטלות הקבוצה,
חזרה על מצב זה לאורך זמן עלולה לקטלג אותו כילד עם בעיית קשב וריכוז,
כשייתכן שהוא לא מוצא דרך להתמודד עם ישיבה לאורך זמן.
אם יאפשרו לילד זה לנוע בחופשיות בחדר, זה יקל עליו ויכניס אותו לכשיחזור לקבוצה למצב הקשבה חדש.
את איכות הישיבה אפשר לשפר מהינקות, באופן האחיזה,
בהימנעות מהושבה כשאין מוכנות פיזית לכך ובהקפדה באופני ישיבה מגוונים.
הקניית סוגי ישיבה שונים מארגן את גוף הילד בצורה יעילה יותר,
משפיעה על הנוחות ועל יכולתו להתמודד עם מצבי ישיבה על הרצפה ובכסא.
בדקו האם ישיבתו מרושלת, האם הוא נמנע לשבת על הרצפה,
האם הוא יושב על הרצפה עם רגליים פרושות לפנים או בישיבה מזרחית,
האם הוא יושב ישיבה צידית, האם הוא יושב על העקבים, האם הוא מתמיד באותה ישיבה לדקות או שניות.
תרגלו איתו את אופני הישיבה השונים, בתחילה לזמנים קצרים שילכו ויתארכו.
 

כתיבת תגובה